אבא - עשור לנפילתו
אלוני שלנו, עשור
שאינך עמנו, מאז ט"ו בשבט הארור בשנת 2010, בסמיכות ליום הולדתך - הוא יום
ההולדת המשולש שלנו - שלך, של ליאבי ושלי, שבעבר נהגנו לציין במשותף ומאז לכתך
חדלנו. עשור
מאז קמת והלכת, כך פתאום, ונותרנו עם חור ענק בלב, חור שאינו מתמלא ולא יתמלא
לעולם, פצע פעור שלא יגליד.
בסמוך
לאחר ההספד הקודם שלי בפורום הרחב, בתחילת שנת 2014, הסתיים פרק משמעותי, באמצעות מחקר
עומק רפואי במהותו על נסיבות לכתך שעשיתי, שוכנע הפצ"ר ביחס לסיבת המוות המסתברת
ובהתאם, תוקן דו"ח החקירה וגם מצבתך הוחלפה באותה עת. בעשור
הארוך, אלוני, דבר לא יכול לך, גם לא איתני הטבע – קריסת עצים באחת הסערות
האחרונות, שאחד מהם נבלם מנפילה על הקבר על ידי הספסל המאסיבי שהצבנו אשר התרסק
ושופץ מיד על ידי צוות בית העלמין. השבוע
בקרתי שוב בשלושת האתרים לזכרך ברשת – כולם לא קפאו ופעילים:
· דף
הפייסבוק שפתחת בחייך ALON SHACHAM
באנגלית עם 627 חבריך, שמדי שנה ואף השנה, בסמוך ליום לכתך או בדיוק ביום הולדתך -
השבעה עשר לינואר, נזכרים בך והשנה היה זה Dor
Ptakevitch.
·
ודף
הפייסבוק שנפתח לך אחרי לכתך, גם הוא ALON SHACHAM ו- 327 העוקבים הפעילים, המגיבים לפוסטים שהתחלתי להעלות בו לאחרונה.
·
והאתר
אלוןשחם בעברית CO IL, בו
בין היתר אפשרות לכל אחד להדליק נר-זיכרון וספר-חברים, סוג של בלוג, בו מרגש
במיוחד פוסט אודותיך שכתב מכבר פקוד שלך – גיא כהן, שאקריא לך עתה. עשור
שאינך עמנו, אך בהן אפילו שנייה לא בלעדיך, והזמן, אלוני, רק חולף. הכאב אינו נגמר ואין לו מזור. ולביטוי: "הזמן עושה את שלו,
מתרגלים" - משמעות אחרת. בהחלט התרגלנו. התרגלנו לחיים מלווים בעצב וכאב,
התרגלנו לדמיין אותך ולהתגעגע, התרגלנו לבכות ככה סתם. כשאנחנו לבד, התרגלנו להתייסר על איך לא הספקנו להגיד לך
עוד משהו, התרגלנו לנסות
להסביר לעצמנו שלא נראה אותך יותר, לנסות לתפוס את זה ללא הצלחה.
התרגלנו להתגעגע, להצטער, לכאוב ולהתאבל. והכי התרגלנו - לחיות במצב שלעולם לא
נוכל להתרגל אליו. והעצב הזה שבנו הוא לצמיתות, חלק בלתי ניתק מאתנו והכאב נשאר לעולם,
כאב ההחמצה של חייך, של חיינו. אנו
כל כך מתגעגעים אליך, לראות, לגעת, לחבק, לנשק את עיניך, ללטף, לנשום, לשמוע. היטיבה
לנסח את תחושותיה ורגשותיה יהלי שכה אהבת והיא אותך, ביום הזיכרון לחללי צה"ל
לפני שנתיים, על גבי התמונה המשותפת האחרונה שלכם וקבלתי את רשותה להקריא לך,
בנוסף כמובן להיותו נוכח באתריך. וגם
השנה, יהלי תחזור ותשיר לך, הפעם את השיר "אסיף"
המוכר יותר בשם "אסוף את מעשים", שיר אבלות שנכתב בשנת 1976 בחג האסיף והולחן על ידי נעמי שמר. מאז
נכתב, התפרסם השיר במספר נוסחים שונים, יהלי בחרה לשיר את הנוסח המקורי. אבא.
יהלי - עשור
אסיף
אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת
כְּמוֹ יְבוּל בְּרָכָה, כָּבֵד מִשֵאת,
אֱסוֹף אֶת הַפְּרִיחָה, אֲשֶׁר גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת
שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת.
אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים
כְּמוֹ אֶת הַפְּרִי וְאֶת הַבָּר.
הָאֲדָמָה הִיא אֲפוֹרָה מִתַּחַת לַשְּלָפִים
וְאֵין לָהּ עוֹד לָתֵת לְךָ דָּבָר.
וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ
וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי,
רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.
וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ
וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי,
רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.
אימא - אזכרה 2020 

יהלי - יום הזיכרון 2018 
|