English  |  Francais



אתר הנצחה של סג"ם אלון שחם ז"ל 

הדלקת נר זיכרון חשיבות נר הזיכרון


מהו נר נשמה?

נר הנשמה הינו נר או מנורה מיוחדים, שמדליקים לזכר קרוב שנפטר.

המקור של המנהג להדליק נר לזכר קרוב או חבר שנפטר כנראה מבוסס על הפסוק : "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', פסוק כז'), שמשמעותו- נר דולק הינו סמל לחיים.

משמעות הנר ביהדות

"כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', כג')

האור הוא הדבר הראשון שנברא מתוך התוהו ובוהו. בספר משלי קיימת הקבלה בין האור לתורה כבריאה הראשונה. והבעל שם טוב מסביר כי הקב"ה גנז את האור בתורה.

הנשמה היא ניצוץ של אור שהתנתק משורשו האלוהי. במקור היה נעוץ ניצוץ זה בעץ של אור או בדמות אור בצורת אדם.

בתוך כל אדם קיים מוקד אור, אור של תוך. לעתים אור זה כמעט ואינו נראה כלפי חוץ בגלל מעטה העור העבה, שהוא הגשמיות. אך אצל אנשים מסוימים בולט האור הפנימי ומשליך החוצה ומקיף את האדם כהילה.

במיסטיקה היהודית, כמו בספר הזוהר ובכתבי מקובלים רבים, מייצג ומסמל הנר את נשמת האדם.

סמליות האור היא צבעונית ושלהבת אור הנר כוללת שני אורות: האור הלבן וסביבו חלקה העליון של השלהבת (ההילה המרחפת) מסמלים את ההתקרבות למגע עם האלוהי או הרוחני, החלק התחתון של האור, שצבעו שחור או תכלת, מסמל מגע עם הגשמי, ההתבוננות באור הנר ובריבוי צבעיו, המתלכדים לכדי אחדות, מבטאת דרגות במערכת האלוהות.

הספירה התחתונה (צבעי התכלת והשחור) מייצגת את מגע האלוהות בגשמי ואת היפוך החיים והמוות, בעוד האור העליון ("אור סתום המקיפו") מייצג את הספירות העליונות, המתקרבות לאלוהות הנחבאת בתוך עצמה.

חשיבות הנר ביהדות

במסורת ובדת היהודית מסמל הנר אור ונשמת אדם.

הנר כאור התורה: "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', פסוק כג'). הנר הוא שם נרדף לאור, כאשר אור מסמל שמחה והעדר אור מסמל צער.

הנר כנשמתו של האדם: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', פסוק כז'). הנשמה נמשלה לנר: "נר ה' נשמת אדם"- את הרשעים קיללו שידעך נרם (שהנר שלהם ידעך, ילך ויכבה), כלומר: שימותו, מכיוון שהנשמה משולה לנר. בתנ"ך נראה שמלך ישראל הושווה לנשמת העם (איכה ד', פסוק כ') ושהמלך דוד נקרא "נר ישראל" (שמואל ב', פסוקים: כא', יז').

הטעמים

יש מקשרים זאת לצוואתו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשניות, שציווה למשפחתו: "נר יהיה דלוק במקומו", והכוונה היא משום כבוד הנפטר.

ומסביר רבנו בחיי: "הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה, ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה, מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ולכן היא נמשכת אחר האור שהוא ממינה, אף-על-פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל-כן המשיל אותה שלמה המלך עליו-השלום לנר, הוא שאמר (משלי ה): 'נר ה' – נשמת אדם'".

על-פי תורת החסידות, נר מסמל את הרבדים השונים של הקשר בין היהודי לקב"ה: ה'נר' כולל פתילה (מסמל את הגוף והנפש הבהמית), שמן (מסמל את התורה והמצוות) ואש (אור ה').

תפקידה של הנשמה בעולם הוא להדליק את הנר, וזאת על-ידי קיום התורה והמצוות, שעל ידם מתעלה ה'פתילה' באור ה' עד שהיא נכללת בו.

האש שנוצרת על-ידי ההדלקה מתחלקת לשניים: 'אור כהה' (האור הקרוב אל הפתילה, קיום מצווה באופן שניכרת גם מציאות ויישות האדם המקיים), ו'אור בהיר' (האור המאיר, קיום תורה ומצוות בכוונה טהורה 'לשמה').

באיזה נר נשתמש כנר נשמה?

נר הנשמה צריך להיות דולק לפחות 24 שעות רצופות, ומסיבה זו אין משתמשים בנר שעווה רגיל, אלא בנר או מנורה מיוחדים .

נר ה' נשמת אדם"

נהוג להדליק נר נשמה (הנקרא גם נר זיכרון) לעילוי נשמת הנפטר. את הנר מדליקים בימי השבעה בבית הנפטר או האבל, וביום השנה.

יש נוהגים להדליק נר זיכרון במשך כל השנה הראשונה.

מדליקים גם ביום הכיפורים, ויש נוהגים להדליק גם בחגים בהם אומרים 'הזכרת נשמות' בבית הכנסת.

משתמשים בנר מיוחד שדולק יותר מ24 שעות, ויש נוהגים להדליק נר שעוה – ראשי תיבות: הקיצו ורננו שוכני עפר.

מתי מדליקים נר נשמה?

1. במשך שבעת ימי האבל הראשונים בביתה של המשפחה שאבדה אחד (או יותר) מבניה.

2. ביום השנה (לפי הלוח העברי) לפטירתו של אחד ההורים או של קרוב משפחה אחר.

3. בערב יום הכיפורים.

4. יש הנוהגים להדליק נר נשמה על חלקת הקבר במשך כל ימות השנה.

5. יש הנוהגים להדליק נרות נשמה באותם חגים שבהם אומרים "הזכרת נשמות" בבית הכנסת.

6. בישראל מדליקים נרות נשמה גם ביום השואה והגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל.

אור הנר (סיפור מהמקורות)

לפני שנים רבות היה בעיר צפת מושל שהיה עוין ליהודים. כאשר הוא גילה שהיהודים נהגו ללמוד בלילות לאור הנר, הוא אסר להדליק נרות בלילה. "הקב"ה ברא את השמש שתאיר ביום", הוא אמר, "ואין זה רצונו שגם בלילה יהיה אור".

החלו היהודים ללמוד תורה רק ביום. ואולם רבים עברו על האיסור ולמדו לאור הנר במרתפי בתיהם, כדי שלא יגלו אותם. למרבה המזל היו תפילות הערב בבתי הכנסת קצרות, והן החלו זמן קצר לפני השקיעה. אלא שהתעוררה בעיה – מה לעשות בתפילת "כל נדרי", שהיא ממושכת יותר, מה גם שבליל "כל נדרי" נהוג להאיר את בתי הכנסת באור גדול, משום שהאור מסמל תקווה ואמונה.

כשהגיע ליל "כל נדרי" – בפעם הראשונה אחרי שנגזרה אותה גזירה – היו היהודים שהתאספו בבתי הכנסת עגומים, משום שלראשונה הם נאלצו לקיים את התפילה הזו באפלה. ואולם לפתע פתאום התעופפו אל תוך בית הכנסת אלפי גחליליות, אשר הציפו את בית הכנסת באור.

כאשר שמע מושל צפת שבית הכנסת מואר הוא קרא לחייליו, וציווה עליהם ללכת לבית הכנסת ולאסור את היהודים. אלא שעד שהחיילים הגיעו, התפילה כבר הסתיימה.

פנה המושל אל הרב בכעס ותבע לדעת: "מי הדליק את האור?"

"אף אחד לא הדליק את האור", השיב הרב. "ראה בעצמך, אדוני: האור בא מאלפי הגחליליות שעל התקרה. אותו א-ל עצמו, שלפי דבריך אינו רוצה שיהיה אור בלילה, הוא ששלח את הגחליליות שלו שיאירו לנו".

המושל היה נדהם. "אני רואה", הוא אמר, "שהאלוקים שלכם רוצה שיהיה לכם אור בלילה! אבל אמור לי", הוא הוסיף ושאל, "מדוע הוא בחר דווקא בלילה הזה?"

"מפני שבליל 'כל נדרי' אנו מדליקים נרות לזכר נשמות יקירינו", הסביר הרב, "אנו מאמינים שנשמות הורינו וכל הנפטרים הקרובים אלינו, שהלכו מאתנו כדי לקבל את שכרם בעולם הנצח, נמצאות אתנו בבית הכנסת. אתה אסרת עלינו להדליק נרות, ומשום כך באו הגחליליות וסיפקו לנו את האור הזורח לנו בלילה הזה. וכך נאמר (משלי כ:כז): "נר ד' נשמת אדם".

מיקי  שחם

 




נפל ביום 30/01/2010 ט"ו בשבט
עד כה עברו 3552 ימים ללא אלון
שהם 9 שנים
ו- 267 ימים