English  |  Francais



אתר הנצחה של סג"ם אלון שחם ז"ל 

עץ האלון עץ האלון


אלון Quercus

מתוך YNet

סוג במשפחת האלוניים, המונה יותר מ-450 מינים. מרבית המינים נפוצים מצפון לקו המשווה, מיעוטם בהרים באזורים הטרופיים ומרביתם בארצות שאקלימן ממוזג.

מיני האלון הם עצים חד-ביתיים, ירוקי-עד או נשירים. הם בעלי פרחים ירוקים קטנים, המואבקים ברוח. הפרחים הנקביים זעירים ונתונים בחיק קשקשים, ואילו הפרחים הזכריים מסודרים בתפרחות קצרות, המשתלשלות מהענפים הצעירים. העלים לרוב משוננים, לפעמים בעלי אונות עמוקות.

הפרי, הנקרא בלוט, מכיל זרע אחד בלבד, גדול מאוד. חלקו התחתון של הזרע עטוף בכוסית מעוצה, הנקראת ספלול. הספלול בנוי קשקשים מפורדים או מאוחים, שגודלם וצורתם משתנה בין המינים.

הפריחה מתחילה עם הלבלוב האביבי (בארץ - בפברואר) והבלוט מבשיל באוקטובר-נובמבר - במינים אחדים חצי שנה אחרי ההפריה, ובמינים אחרים כעבור שנה וחצי.

תפוצת הפירות קצרת טווח. הם מופצים בעיקר על ידי כוח הכובד, ומעט גם בזרמי מים וכן באמצעות נברנים, סנאים וציפורים (עורב, עורבני). הללו אוכלים את הבלוט מצדו הקהה, שם הוא צמוד לספלול.

בצד החד של הבלוט, המרוחק מהספלול, נמצאים השורשון והנצרון של העובר. לעתים מספיקה כמות המזון שיש בחצי בלוט להתבססות הנבט. העורבני אוסף בלוטים של אלון וטומן אותם בקרקע מסיבות שונות, ואם הבלוט נשאר מוטמן, הוא יכול לנבוט.

לעתים אף מאבדים המכרסמים חלק מהבלוטים שאספו, בדרכם למאורתם, וכך מפיצים אותם. הבלוט שומר על כושר נביטתו במשך ארבעה עד שישה שבועות ונובט לרוב על פני הקרקע בתוך סבך עלים ועשבים יבשים בחורף.

ברוב המינים התפתחותו של הנבט בשנותיו הראשונות איטית.

דרך ההפצה של האלון על ידי בעלי חיים מכתיבה את המקומות שבהם תהיה התחדשות של אלונים. יערות אלון מכסים שטחים נרחבים בארץ ובעולם; ברוב שטחי היער הטבעי בישראל האלון הוא העץ השליט, והוא גדל באזורים שבהם ממוצע המשקעים השנתי עולה על 400 מ"מ.



עץ אלון (צילום: גילי סופר)

האלונים נחשבים לעצי נוי מהחשובים בעולם, אולם שימושם זה בישראל מצומצם עדיין. יערות האלונים מוארים בדרך כלל יותר מיערות מחטניים, וגדל בהם תת-יער המאפשר מרעה לבקר.

עלוות האלון ובלוטיו משמשים מספוא לעיזים, ונודעת להם חשיבות כלכלית באזורים רבים. עצת האלון קשה וצפופה והיא משמשת לאמנות, לבנייה, לתעשייה, לייצור פחמים ולשיפור טעמו של יין.

העצה אינה טובה להדלקת אש. בכל חלקי הצמח, ובמיוחד בפרי ובעפצים מצויים חומרים המשמשים לעיבוד עורות.

בלוטים חתוכים וקלויים היטב משמשים כתחליף לקפה. מקליפתו של אלון השעם (Q. suber), הגדל בארצות במערב הים התיכון, מייצרים שעם.

בישראל קיימים חמישה מינים של אלון:

 אלון מצוי (Q. calliprinos), אלון התבור Q.) ithaburensis), אלון שסוע (Q. ceris), אלון חרמוני (Q. look) ואלון תולע (Q. boissieri).

 

אלון מצוי (Q. calliprinos)

 

האלון המצוי הוא עץ ירוק עד, שעליו חלקים ומבריקים. הוא המרכיב העיקרי בנוף הצומח בגליל העליון, בכרמל ובהרי יהודה. עצים מפותחים אפשר לראות, בין השאר, בדרום ירושלים, בעין חמד, בכרמל (חורשת הארבעים) ועוד, בעיקר ליד קברי קדושים (שם, בשל קדושת המקום ניצלו האלונים מכריתה).

העצים המפותחים ביותר, וכן חלקות יער מרשימות של אלון מצוי מצויים בחרמון בגובה שבין 800 ל-1500 מטרים.

האלון המצוי צומח תחילה כשיח, ורק בגיל בוגר הוא מפתח קורה מרכזית וצמרת רחבה. בסוף הסתיו חלה התארכות מהירה של הענפים.

 

העלים דמויי ביצה, גלדניים-קשים, שפתם משוננת, קצות השיניים קוצניים במידת מה. הפריחה נמשכת כשבועיים, באביב המוקדם. משך הבשלת הפירות: שנה וחצי.

ממדיו של האלון המצוי תלויים בהפרעות המלאכותיות לצמיחתו ובמשטר המים.

 

אלפי שנים נהגו לכורתו כדי להשתמש בגזעו לבנייה, לייצור כלי עבודה ולהסקה. גם בימינו יש המייצרים מחרשות מענפי האלון המצוי.

 

בגלל שריפות, שמתרחשות לעתים מזומנות בחורש, נפגע נופו העל אדמתי של האלון המצוי, ומאחר שהאלון מתחדש בבסיסו, גובהם של עצים רבים אינו עולה על שלושה עד ארבעה מטרים.

גם טיב הקרקע משפיע על התפתחות האלון מצוי. בקרקעות טרה-רוסה, המתפתחות על סוגי
גיר
 קשים וסדוקים לעומק רב, מחדיר האלון שורשים לעומק של חמישה עד עשרה מטרים, ומנצל את המשאבים שם.

 

בקרקעות שעל סלעי קירטון חווארי שאוורורן לקוי, האלון המצוי מתנוון בשל הקשיים בקליטת יסודות מזינים מהקרקע. במקרה כזה, יהיו העצים נמוכים, עליהם יצהיבו, ואם יבשילו פירות, הם יהיו קטנים ביותר.

האלון המצוי הוא צמח מוגן.


 

אלון התבור Q.) ithaburensis)

 

אלון התבור הוא עץ נשיר בחורף, שנופו רחב. הוא המרכיב העיקרי בנוף הצומח של השרון, רמות מנשה, הגליל התחתון, הגולן, הבשן ועמק החולה.

 

רק לעתים רחוקות הוא גדל בגובה שמעל 500 מטרים, אך ביער עין זיון בגולן אפשר למוצאו בגובה של 900 מטרים. עצים אחדים, המרשימים בממדיהם, גדלים ליד קברי קדושים בגליל התחתון ובאזורים אחרים.

מבחינה אקלימית נחשב העץ לעמיד בפני חום יותר משאר מיני האלון בארץ. הוא מעדיף קרקעות
חול, רנדזינה, בזלת
 או סחף, וגדל לרוב באדמות עמוקות, או מעל סלע של גיר רך. לעתים יגדל גם בקרקעות טרה-רוסה.

עליו של אלון התבור גדולים יחסית, צדם העליון ירוק מבריק ונוטה לצהבהב. צדם התחתון מכוסה שיערות. הבלוט והספלול גדולים.

לרוב, מאחר העץ להשיר את עליו בסתיו ומקדים ללבלב באביב, אך ניכרים הבדלים גדולים מאוד במועדים אלה בין פרטים שונים ובין שנים שונות, עד שיש עצים שאינם מגיעים כלל לשלכת מלאה בשנים מסוימות.

העץ מהיר גדילה. הוא מפתח קורה מרכזית ואינו נוטה לפתח צורות של שיח.

 

נוסף לצמחייה המלווה את הלבלוב האביבי, מתארכים מאוד ענפיהם של רוב הפרטים גם בסתיו.

 

התארכות זו מלווה גם בהתפתחות עלים, הנוטים להיות מפורצים ואף כינוריים. עצים זקנים מתנשאים לגובה של 15 מטרים ויותר, וקוטר נופם מגיע עד לכפליים מכך. מכאן שאלה עצי צל מצוינים.

אלון התבור הוא צמח מוגן.

 

 

אלון שסוע (Q. ceris)

 

אלון שסוע הוא עץ נשיר, גבוה וזקוף. תואר המין העברי מציין את ייחודם של עליו לעומת עליהם של שאר מיני האלון הגדלים בארץ.

פרטים אחדים של האלון השסוע גדלים בחרמון, כולם במקום אחד, שמשק המים משופר בו, בגובה של 1,300 מטרים.

 

הגדול בפרטים אלה הוא עץ מרשים בממדיו, המתנשא לגובה של קרוב ל15- מטרים וקוטר גזעו עולה על חצי מטר.

המין דורש יותר לחות משאר מיני האלונים, אך אינו זקוק לקור. צמיחתו מהירה ויפה, במבנה חרוטי תמיר, הן לרוחב והן לגובה. כל התכונות הללו מכשירות אותו לשימוש לגינון ולייעור.

עליו של האלון השסוע גדולים מעליהם של שאר מיני האלון הגדלים בארץ.
הם רחבים ושסועים לאונות פעם או פעמיים. גם הבלוטים גדולים. הספלול קצר ורחב, קשקשיו ארוכים כמו קשקשי אלון התבור, אך הם דקים יותר ופחות מסולסלים לאחור. בולטת אי סדירות בכיוון שלהם.

בניגוד לשאר מיני האלון, המשירים את עלי הלוואי במהירות, נשמרים עלי הלוואי של מין זה, בעיקר בקצות הענפים וליד הניצנים.

 

 

אלון חרמוני (Q. look)

 

אלון חרמוני הוא עץ זקוף, נשיר, חובב קור, הגדל גם הוא רק בחרמון, במדרונות שגובהם 1800-1400 מטרים.

 

כל הפרטים הבוגרים הגדלים בחרמון נכרתו בעבר, אך הצליחו להתאושש וגובהם ארבעה עד שמונה מטרים.

הפרי מיוחד במראהו: הבלוט קצר ועבה, כמעט שאינו בולט מן הספלול; הספלול רחב ועמוק, דמוי חבית; קשקשי הספלול בולטים, משוכים מעט לאחור ונראים כצורת-מעבר בין קשקשי בלוט של אלון מצוי לבין אלו של אלון התבור.

רוב העצים בחרמון אינם עושים פרי.
העלים 
ניכרים בכמה תכונות ייחודיות: הם מבריקים, ירוקים-רעננים, עורקיהם מרובים, קצרים ומקבילים ומסתיימים בקרין (צלע חדה, המזדקרת כמדף לאורך העורק המרכזי) קצר בשפת העלה.

 

עומק גזירתה של שפת העלה משתנה מאוד – מעלים משוננים ועד עלים מאונים, מפורצים פעמיים.

הענפים בולטים בגונם החום-אדמדם. צמיחתם נמשכת במשך כל הקיץ והסתיו. אף בעונת ההבשלה של הבלוטים, באוקטובר, יש ענפים הממשיכים בצמחיה פעילה. הפריחה מאוחרת, באפריל, בגלל הקור השורר בבית הגידול.

 

 

אלון תולע (Q. boissieri)

 

אלון התולע הוא עץ זקוף, נשיר, גם הוא חובב קור, וגדל בארץ בעיקר בגובה של 1800-800 מטרים.

 

תואר המין נקרא על שם החרקים הגורמים להופעת עפצים כדוריים ועפצים דמויי אלמוג על ענפיו.

 

הוא מצוי בארץ במרומי הרי יהודה, הגליל והגולן, וכן בראש חגורת החורש הים-תיכוני בחרמון ובחגורת יער-הספר ההררי בהר זה.

המין נבדל ממיני האלון האחרים הגדלים בארץ בפריו, המבשיל במשך פחות משנה – תכונה המשייכת אותו לתת-סוג צפוני. ייתכן שההבשלה המוקדמת היא פרי התאמה לתנאי הקור, העלולים להקפיא במשך החורף את
הפרי
 הבשל-למחצה.

 

הצמח מגלה עמידות מועטה בפני יובש, ומשתלט ויוצר חברות רק בקרקעות שמשק המים שלהן טוב, או מעדיף מפנים צפוניים.

לעץ קורה מרכזית זקופה וישרה, ולכן הירבו לכורתו. עצים שלא נכרתו בארץ עשויים להגיע לגובה של 20 מטרים, אך הגובה השכיח הוא ארבעה עד
שמונה מטרים.

 

עצים נמוכים מצמיחים ענף אחד זקוף, המתארך מדי שנה בשיעור מרשים, עד כדי מטר ויותר, וכמעט אינם צומחים לרוחב. תכונה זו של הצמחת קורה ראשית עשתה עץ זה לגידול מקובל במשק ההררי הערבי להפקת קורות לבניין.

העלים מזכירים את עליו של אלון התבור, אך הם נבדלים מהם בתכונות אחדות: השערות יורדות עם שפשופן דבלולים-דבלולים, ובעלים בוגרים הן נושרות לפעמים; אף שינונם ורשת עורקיהם סדירים, בעוד שבאלון התבור הם פרועים-אקראיים או קטנים יותר.

כבר בעונת הקיץ בולטים על הענפים הצעירים ניצנים חומים גדולים. הפירות ניכרים בנקל ונבדלים מאלה של שאר מיני האלון הגדלים בארץ: הבלוט ארוך מאוד, בולט
לרוב בחלקו הגדול מתוך הספלול.

 

הספלול קצר וקשקשיו מהודקים כליל, כך שפניו אמנם מחוספסים מעט אך לא דוקרניים.

אלון התולע פורח במרץ ופירותיו מבשילים באוקטובר. הוא נחשב לצמח מוגן בישראל.

מיקי  שחם




נפל ביום 30/01/2010 ט"ו בשבט
עד כה עברו 3578 ימים ללא אלון
שהם 9 שנים
ו- 293 ימים